יום שני, 7 באפריל 2014

ביקורת בושם: מארק ג'ייקובס - האני (אדפ)

Marc Jacobs Honey perfume
יש דברים שצריך להודות בהם כבר בהתחלה: איני מעריצה של ליין הבישום של מארק ג'ייקובס. מאז ומתמיד מצאתי אותו שאפתני אבל לא ממש ממלא את הציפיות. תמיד חשבתי שדייזי מייגע ויש משהו מתאמץ בניחוח שלו. לולה היה יותר פקק מבושם. דוט היה בקבוק יפה וקסום שלווה בניחוח ילדותי, מימי ומתיילד. סדרת ספלאש מעולם לא התיימרה להיות בישום אלא מי גוף משודרגים בלבד (הגם שניחוח האקונומיקה של ספלאש הלימון אהוב עליי מאוד). גם להאני ניגשתי בתערובת של הערצה כלפי הבקבוק היפהפה וחשש קל ממה שאמצא בתוכו.

החדשות הטובות (מאוד) הן שהאני הוא אחד הניחוחות היותר יפים, קלים, נעימים ומסבירי פנים שיצא לי לנסות. כשזה מגיע עם הבקבוק האמנותי והיפהפה ועם מחיר נוח (כרגע 265 ש"ח ל-100 מ"ל במשביר לצרכן), זו עסקה משתלמת ביותר שתשאיר לך יצירת אמנות קטנה לקישוט הבית הרבה אחרי שהטיפה האחרונה של האני תיעלם לה. למעשה, הבקבוק של האני כל כך מלא אישיות ונוכחות, שלא קל לאהוב אותו. בשונה מבקבוקי בושם אחרים, אותו אי אפשר להחמיץ. יש מי שאוהבות אותו, כמוני, אחרות פשוט לא תוכלנה לסבול את פצצת המתיקות הצבהבה מול העיניים.

האני מבטיח להיות פרחוני-פירותי. המשמעות של הבטחה כזו, בדרך כלל, היא ניחוח סינתטי, לפעמים קצת כבד, לפעמים מלאכותי, שלא מזכיר בשום דבר את רעננותם של הפירות המובטחים או את יופיים של הפרחים המדוברים. לא זה המצב של האני! הכל בהאני נועד לעשות נעים למי שלובשת אותו. נעים, נינוח, אוורירי, מואר, עוטף. מרגישים היטב שמאחורי האני עומדות שתי בשמיות: Annie Buzantian ו-Ann Gottlieb.
אילו הייתי נדרשת למילה אחת לתיאור הניחוח הייתי מגדירה אותו פשוט כניחוח יפה. רענן, קליל, אוורירי ולא מזכיר דבש כלל, חרף נוכחות קלה של דבש בתווי הבסיס שלו.
אולי הכוונה היא להאני במשמעותו האמריקאית, מותק, אולי השם בכלל נועד להזכיר ללובשת להיות קצת יותר מותק, עדינה, רכה ואביבית. פשוט כי אי אפשר להיות קשוחה ועצבנית כשאת לובשת משהו ענוג כל כך. האני הוא כמו גלוס דובדבני שקפקף עם גופיה על כתף שזופה. רחוק מאוד מלהיות בושם שתלבשי כשתרצי להפגין עד כמה את אישה חזקה ודומיננטית. לעומת זאת הוא מושלם לשעות שבהן בא לך להיות רכה ומתפנקת. אם זה לא קורה לך וחשוב לך לשדר עוצמה תמיד, האני יהיה עבורך אכזבה נוספת בשרשרת תקלות הבישום המוכרות לכולנו.

האני הוא בושם קיץ. הפתיחה, מעט פריכה וירוקה, היא של פירות מסוכרים בעדינות, מה שבבית ג'ייקובס מגדירים "פונץ' פירות", בעיקר אגס. כשהיא מפנה את מקומה בהדרגה, מחליפים אותה וניל ומאסק עם עוד קצת פירות מסוכרים. יש שם גם דבש איפשהו, אבל הוא לא מאוד דומיננטי. זה אולי נשמע כמו תפריט קיץ של ילדים בחופשה, אבל למעשה התוצאה מהנה מאוד, כיפית וקיצית. האני הוא בושם בהחלט מתוק, פשוט לא מתוק מדי (או מתוק להחריד) כמו כל כך הרבה מהבשמים - ובעיקר בשמי הקיץ - על המדף היום. למעשה, האני כל כך קיצי שהעמידות שלו, כמו גם תהליך התבגרותו על העור, מעוררים התפעלות.

אין ספק שהאני מכוון לאוכלוסיה הצעירה יותר, נשים צעירות מאוד, נערות מתבגרות ואפילו ילדות יכולות להתחבר לניחוח הכיפי בקלות. עם זאת, מכיוון שהאני לא טבול מדי במתיקות מזויפת, גם נשים בוגרות יותר יכולות ליהנות ממנו. ללבוש את האני לא יניב תוצאה מביכה על העור כמו כשאישה בת 50 לובשת את פנטזי לבית בריטני ספירס. במוצהר, האני הוא בושם Feel Good וככזה, ממלא את תפקידו בהתלהבות.

פירמידת הניחוח:
תווי ראש: אגס, תפוזינה, פונץ' פירות.
תווי לב: יערה, פרחי תפוז, אפרסק.
תווי בסיס: דבש, וניל, תווים עציים.

3 תגובות:

Point of Fashion אמר/ה...

מוזר, זכור לי שהסנפתי אותו בנתב"ג אבל הוא הריח לי מתקתק מידי ועם ניחוח מובהק של דבש. מעניין אם יש לזה קשר לעובדה שמדובר בטסטר (כלומר, בקבוק ישן יחסית שהרבה משתמשים בו וכו').

בכל מקרה, אקפוץ לרחרח אותו שוב בקרוב כי סקרנת!

S.T. Loves Beauty אמר/ה...

הבושם נחמד, בהחלט קיצי, הבקבוק תאווה לעינים ונכס לתצוגת הבשמים על המדף בבית, מה שביאס אותי שהוא לא הכי הכי עמיד עלי. שעתים שלוש מקסימום ועכשיו עוד לא קיץ, מה יהיה בהמשך?

נעלולה אמר/ה...

עליי הכל עמיד... בשמים מהבילים עליי ונשארים לנצח...
יכול להיות שהוא כן נשאר עלייך, את פשוט לא מריחה אותו? או שהוא נמחק טוטאלית?

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...