יום שני, 20 בספטמבר 2010

ביקורת בושם: הרמס - קאלש או דליקט (אדט)

hermes caleche eau delicate perfume
תקופה זו היא פחות או יותר הזמן האחרון ליהנות מהבשמים הקלילים והמרעננים של הקיץ לפני הגעתם של הימים הקרים, ועמם הדרישה לבשמים כבדים, מחממים ומנחמים יותר. קאלש או דליקט של הרמס בהחלט עונה על כל קריטריון אפשרי של בושם קיצי. יש בו הדריות מרעננת, פרחוניות מעודנת, פירותיות לא מעיקה וקלילות כמעט שקופה, שהופכת אותו לבחירה הקז'ואלית האולטימטיבית גם ליום קיץ דביק במיוחד. הבעיה עם בשמים בקיץ היא עניין המחויבות: אקט פשוט וחסר מודעות כמו התזת בושם בבוקר עשוי להוליד תוצאות לחלוטין בלתי נעימות לנוכח אקלים ארצישראלי לא מתפשר החורט על דגלו טמפרטורות לא הגיוניות ולחות בכל מחיר. בחירת בושם לא נכונה בקיץ יכולה בקלות להיתרגם להענשה עצמית ולהענשה סביבתית. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו כדי להימנע מתוצאות מיותרות שכאלה, ולפיכך לשקול היטב את בחירותינו.בחירה עונתית של בושם – אף אם אין היא תורה סבוכה במיוחד – בהחלט דורשת מעט מחשבה, תכנון ושיקול דעת. אבל כשאין זמן לכל אלה עם קאלש או דליקט אי אפשר ממש לטעות.

קאלש או דליקט נוצר ב-2003 כגרסה מודרנית לקאלש (Caleche) הקלאסי של הרמס, אך מעבר לכוונות הטובות ולשם, אין שום דמיון בין שני הבשמים. קאלש המקורי והמונומנטלי הוא בושם פרחוני אלדהידי, בוגר וחמור סבר, ותמיד מזכירים אותו בנשימה עם שאנל 5 ועם שאר קלאסיקות שנחשבות לעל זמניות, בעוד שקאלש או דליקט הוא ההיפך הגמור – לא מונומנטלי, לא בוגר, חסר מחויבות ונטול יומרות.הפתיחה של קאלש או דליקט משלבת מרירות עשבית כלשהי עם קורט הדריות והמון פלפל, שחריפותו נוכחת בשניות הראשונות, והולכת ודועכת תוך דקות ספורות. שלב הפתיחה אהוב עלי במיוחד, כי הוא מזכיר לי סלרי (לא ירק אהוב עליי במיוחד למאכל כשלעצמו, אך את ריחו היבש והספציפי אני דווקא מחבבת מאוד), ואף על פי שאין סלרי בתווים הרשמיים, אני תמיד מוצאת אותו שם סמוך להתזה הראשונית. אני לא משוכנעת שקונוטציה של סלרי תגרום לרבים לקנות בושם, אבל למי שהדבר מטריד אותו – אני מבטיחה לכם שהבושם הרבה פחות אדג'י מכפי שהוא עשוי להישמע. סלרי או לא – מדובר באיזו נוכחות ירוקה עשבית ויבשה, שהצד הטוב שלה הוא העדר מתיקות. ומי בכלל צריך מתיקות ביום קיץ חם ולח?

הבושם מתפתח לפרחוניות מעודנת מאוד של יסמין ומעט מאוד ורד. השלב הפרחוני הוא נקי מאוד ואפילו סבוני כמעט. שום דבר גדול מהחיים או בומבסטי – הכל מאוד רזה וצלול, אם כי פודרתי מעט. אבל לא מדובר בפודרתיות חונקת או מעיקה, אלא בפודרתיות מלטפת ומרככת. כעבור שעות נותרת רק בת קול חלושה של נוכחות עצית/עשבית יבשה. קאלש או דליקט הוא לא בושם ייחודי או יוצא דופן בשום מובן. יש בו משהו פשוט ומינימליסטי וככזה הוא יומיומי ורב תכליתי. אין שום מניעה ללבוש אותו בבוקר, וכעבור כמה שעות להחליף לבושם אחר מבלי שצריך להתקלח בין לבין, כי נוכחותו הרזה והלא דומיננטית תפנה את מקומה בקלות רבה וללא שום משחקי כוח לבושם אחר. זוהי עוד תכונה שמן הראוי שתהיה מוערכת בקיץ – הורסטיליות. קאלש או דליקט איננו דורש נאמנות. אפשר להתבשם עמו בבוקר בלי שום מחויבות לבלות איתו גם את שאר היום. בקיץ באמת שלא צריך יותר מזה!!

התווים הרשמיים: ורד, יסמין, מנדרינה, פלפל ורוד, פקעת דומדמניות שחורות וארז.
בארץ ניתן להשיג את קאלש או דליקט בכלפרפיום במחיר של 159 ש"ח ל-50 מ"ל.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ביקורת שעושה חשק, כמו תמיד! :) מזל-טוב על הבלוג החדש שלך!

נעלולה אמר/ה...

לגמרי, והכי מזל טוב! הבלוג החדש נראה מעולה!

VanityGirl אמר/ה...

תודה רבה!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...