יום חמישי, 27 במאי 2010

ביקורת בושם: פראדה - Infusion D'Iris (אדפ)

prada infusion d'iris perfume
את Infusion d’Iris, שכל כך טבעי לי לאהוב היום, לא אהבתי למן ההתחלה. מרגע שהוא הושק חיכיתי בקוצר רוח להגעתו ארצה, והציפיות שלי היו גבוהות. ציפיתי לבושם מעודן, מתוחכם, לא נשי במובהק, עם נגיעות גבריות של הפרח הכי אנטי פרחוני שיש, שהוא גם הפרח האהוב עליי ביותר - איריס. לא שציפיתי שהוא יריח כמו בשמים אחרים מבוססי איריס שהכרתי, אבל כנראה ש Hiris של הרמס בעיני אז (וגם היום למעשה) פסגת בשמי האיריס, היה שם יותר מדי ברקע. הוא פשוט ריחף לו שם בפסגה, וכל דבר עמד בהשוואה בלתי נמנעת אליו.

הפגישה הראשונה שלי עם Infusion d’Iris היתה אכזבה אמיתית. כמה ששמחתי למראה הבקבוק - המוכר לי מתמונות עד אז – באפריל, ככה התאכזבתי מהריח שהוא ידע להפיק. זה היה סוג של.... כלום.
זה לא היה מתוק ולא מלוח, לא מר, לא חמצמץ, לא עוקצני, לא חריף (בטח לא כמו ההתחלה החריפה של Hiris). זה לא היה שום דבר שיכולתי לקרוא לו בשם. זה גם לא היה משהו מסתורי או ערטילאי שמעורר תמיהה, כמיהה או זכרון רחוק. Infusion D’Hiris לא עורר אצלי שום אסוציאציה. למעשה, הוא כן עורר אחת – באג ספריי. אבל אפילו זו היתה קלושה מדי. קלושה מכדי להחזיק סלידה או גועל. יצאתי מהחנות כשאני לגמרי underwhelmed.

הדבר היחידי שאולי שימח אותי קצת זה שלא הזמנתי את Infusion d’Iris טרם הסנפה, כמו שקורה לי לא אחת עם בשמים שלא מגיעים לארץ או כאלה שמגיעים באיחור. שיבחתי את עצמי על האיפוק שהפגנתי ונשבעתי לעצמי שכך אנהג תמיד – קודם להתנסות ורק אחר כך לקנות.

ולמרות זאת, בפעם השני שנתקלתי בו באפריל או בסופרפארם עצרתי שוב לנסות אותו. התזה אחת על היד, הסנפה. ושוב – כלום. בפעם השלישית שנתקלתי ב Infusion d’Iris כבר התבשמתי בו – כמה התזות על הצוואר ועל שתי הידיים. עדיין לא קרה כלום. זה פשוט לא היה זה. זה בושם של בחורה נחמדה ורשמית שעובדת במשרד מכובד בחליפה אפורה. אבל... אני פשוט לא בחורה כזאת!
ועדיין, איכשהו, משהו בי (או בו) גרם לי לנסות אותו שוב ושוב בכל ביקור בחנות שהחזיקה אותו למכירה...



ואחרי כמה חודשים זה קרה. אני פשוט הבנתי ש-Infusion d’Iris לא יוצא לי מהראש. התחלתי להכיר בכך שאני אובססיבית לגביו. הייתי זקוקה לו נואשות. ועדיין - לא סמכתי על עצמי שאכן מדובר באהבת אמת, ומהיכרותי רבת השנים את עצמי ידעתי שישנה אפשרות שאני אמאס בו כשם שמאסתי בבשמים אחרים שבהתחלה כל כך רציתי. אז הלכתי על הבקבוק הקטן ביותר. 50 מ"ל באיביי. המשלוח הגיע מהר.

ורק אז התחלתי להבין... זה לא של-Infusion d’Iris אין מה לומר. הוא פשוט אומר את זה בלחש. וכדי לשמוע צריך להתקרב. ואתם יודעים מה? גם להתקרב זה לא מספיק. צריך לדעת להקשיב. כי Infusion d’Iris לא אומר דבר אחד. הוא אומר כמה דברים, ולפעמים ביחד הם נשמעים כמו דבר אחר... צריך להקשיב באמת טוב...

האיריס קצת מטעה כאן. הוא לא מלוכלך כמו שהייתם מצפים שאיריס יהיה. אי אפשר להריח את האדמה ואת השורשיות כמו בבשמי איריס מסוימים (Hiris, 28 La Pasa). הצד הנשי שלו המודגש בבשמים אחרים – הצד של הפודרתיות המלטפת (כמו ב Iris Poudre של מאל) – גם הוא נעדר כאן, והתמונה המתקבלת היא קצת מאוזנת. ההפתעות מגיעות דווקא מכיוון אחר. הקטורת מפציעה בהמשך, וריח קלוש של מקלות עץ חרוכים מוצא את דרכו אל לב התערובת המבושמת (בקלילות, בקלילות!), וחובר לנעימות של האורן והבנזואין, וכולם יחדיו יוצרים עננה עצית ממכרת שמרחפת מעל הכל ומוכלת בכל בו זמנית. רק אחרי איזה זמן העסק מתחיל להתלכלך עם נגיעות וטיבר... הקסם מתעצם, וזה בדיוק השלב שאתם לא רוצים שכל זה יגמר. אבל זוהי תחילתו של הסוף – קול הענות החלושה הופכת לחלושה עוד יותר, ובסוף גוועת לה לאיטה. זה בדיוק הזמן לעוד התזה, שמציתה את כל המעגל הזה מחדש עד לגוויעה הנוספת. והגוויעה הנוספת גם היא אינה אלא הזדמנות לעוד התזה וחוזר חלילה... פלא שנגמר לי כל כך מהר בקבוק ה-50 מ"ל?

היום אני כבר עם הבקבוק הגדול ביותר שיש – 200 מ"ל, וכבר מזמן עברתי את מחציתו. אני כבר לא שואלת את עצמי שאלות ביחס אליו. ברור לי שהוא עומד ללוות אותי עוד הרבה זמן. יש לי גם את קרם הגוף, שגם עליו אני לא מוותרת. אני פונה אליו כל פעם שאני מחפשת בושם מעודן, מתוחכם, לא נשי במובהק, עם נגיעות גבריות של הפרח הכי אנטי פרחוני שיש, שהוא גם הפרח האהוב עלי ביותר - איריס. היום אני כבר לא מצפה שהוא יריח כמו בשמים אחרים מבוססי איריס. הוא פשוט לא עומד בהשוואה לשום דבר אחר.

4 תגובות:

kineret אמר/ה...

לייק גדול :) הבושם שאני מכורה לו כבר שנתיים, הניחוח שלי תמיד יתקשר לי עם פריז..

VanityGirl אמר/ה...

אני חושבת שגם אצלי כבר מדובר בהתמכרות של שנתיים...

אודליה אמר/ה...

צודקת! אני הרחתי אותו לראשונה בסופר פארם (רק כשהוא ממש יצא), ואז אמא שלי רכשה אותו, וכל פעם שהייתי מגיעה לביקור אצל ההורים הייתי מתיזה קצת ממנו, ופשוט כל היום הוא לא היה יוצא לי מהראש (ומהאף...)
יש לו ניחוח יוקרתי, אך יחד עם זאת עדין ולא כבד ומעיק. פשוט ריח של בושם יוקרתי וטוב - כמו שבושם אמור להריח.
כמובן, שגם אני מהרתי לרכוש לעצמי בקבוק (כדי שלא אגמור את זה של אמא...). אני משתמשת בו די בקביעות. הוא לא נמאס. אני בד"כ לא מאלו שנוטות לרכוש את אותו בקבוק בושם פעמיים - אבל נראה לי מאד שבמקרה כאן אחרוג מהרגלי!!!
:)

נ.ב.
תודה שהצטרפת אליי כמנויה בבלוג. כיף לדעת שאנשים אכן קוראים!!

אנונימי אמר/ה...

אני קיבלתי אותו במתנה והאמת הריח שלו כבש אותי
מההתזה הראשונה, זה הבושם היחידי אני חושבת
שאני ממשיכה להשתמש בו יום אחרי יום
הריח שלו כל כך נקי וטוב כמו איזה מרכך כביסה
איכותי רק באסה שהוא עדין מידיי שהוא לא מורגש
מאוד אבל אני יודעת בוודאות שברגע שהוא יגמר
אני ארוץ לקנות עוד אחד ואת הבקבוק הענק.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...